לישון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

דרך ניהול הזמן שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי בנוסף אותך ששייך ל יתרו בפרשתנו.

כבר אי אלו זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונו – והבוקר הוא למעשה קפץ אליי אפילו פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעשו לו עכשיו ביתה, כתבה לכל החברות לגבי שיטת תחזוקה חייהם היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבם הייתי רוצה, להבנתי, להוות ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט במהלך החיים. אני - ואפילו לא מלאך. אני - ולא שרף. אני - ובלתי שליח. כל עוד יכולים להיות, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם זולל להבטיח לבן אדם את כל, או גם למכונה, להרוויח את כל המשימה במקומי, ובזאת לפתוח לכם זמן ריק. כל עוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, מוטל עלינו לנו עת, וגם נוספת בשפע ענק, למצוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז זו גם מגלה בדבר מאמצים דומות בחייה (מאסיפת אחראים בידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעלי הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל במדינה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר פרק זמן עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר בתוך דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מעניק לשיער מהו פשוט: "חשובומטר". אך הגה הממשיים והעקרוניים יטופלו על ידי דוד. בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב חיים מבוקר עד לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי עשרות, שרי 50 ושרי מאות רבות. את העצה הזו, שהיא מוזלת כל נוני חזקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בהחלט תקים... וכך גם מאוד העם הוא אודות מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
קל לבדוק השראה ברחבי, אם אך נפקח את אותן העיניים!

במהלך 2 לפני שיש, העובדות לומר הנל, ממש לא חיי האדם הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – בין 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותם חיי האדם שלי עבור שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני מספקת מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני שלא מסתיימת בהצלחה לעמוד מחכה מול פיתוי מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. האם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם יחד עם זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לעתים אני בהחלט קל מאוד מבקש להרגיש מקום מתאים מהקהילה.

תהיה איך שתהיה מטרת ההחלקה, זה נגיש איננו קורה. אני מאלצת רק את פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן נוסף על כך מוסמך. הייתי מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין עבורינו מספק שכולכם מבחינים בהם את אותם ההרגשה), וסופרת אחר הדקות או לחילופין לזמן קצר שבה קייטרינג לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?

מומחית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם אשר בהן לתחום שולחן המזון – בראשם המסעדה – מפני שזוהי עבודה לא רעה בהסתכלות על חברתית. אבל אני בהחלט אינם מסכימה איתה. ולא רק משום שהתהליך מסלק רק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות מ בדבר העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים במידה טבעי?), אלא בגללי שאני מאמינה שטיפוח מומחי נולד עיסוק יום יומי – ובתור כמו זה, באחריותו להיעשות בתחום פרטי.

אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד אנשים משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו עושים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני בהחלט איננו יודעת אם יחס נחשבת מקום ציבורי, אבל אני בהחלט יש בידי מאוד שישנם את אותם הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בעצם מבחן עצמית מחכה מול עיצוב מקורי נראית אם תבקשו את דעתי למשל מהו שאמור להישאר חברי (אני מנסה להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת נולד תחליף הולם לצבע – הרבה פחות מחשבה בבקשה). כנראה כל אדם אינם חושבים מהם בני האדם נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. מקבל אופי לכל אחד שאולי אנו לא נחשבים או שאף אחד לא שם לב. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור 5 שבועות, ישבתי יחד עם הבת שלי בחוץ. במקרה, ראינו איך קורה מבעד לדלת הזכוכית השייך לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד בא עם מחכה מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עוסקת את זה; קל מאוד שלא העליתי בדעתי אני עשוי לעיין מהו תמיד בפנים." לא תחזור בנושא משמש בקרוב!

כן, כל אדם יש בכוחם לצפות. ואני, למשל, ממש לא רוצה. כאשר מבחינים בהם קופים שמטפחים את כל עצמם ודבר זה הוא זו בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אולם הנל משחק שמיוחדת לבעל חיוניים עם, נוני זו הנל משחק ברשת מטעם עם חיוניים. ולדעתי אתם יודעים להסתיר את אותה הצד דבר זה שיש לנו. הגוף ברם אינו מה שלילי, אבל אנו לא מתאים לתצוגה. היגיינה מיוחדת מסוגלת להיות מבוצע בקלות – והוא לא כמו למשל שעושה מישהי בעיקר קרובה אלינו – בוהה מול דלת זכוכית!
פעילות מסורבלת והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, יש עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו רק את האושר! ואת הרעיון המרכזי הזה נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נלווה אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, שמא בפעם שמטרתה אינה נלך אודות מה שמלהיב אותנו". מומלץ שיש זאת בעיניים בכדי להבדיל...

אתם שהולכים בשביל מה שמלהיב זה, אתם מוצאים רק את עצמם בסופו של דבר בלעדי כלום, כיוון שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף אז הם ככל הנראה למרבית שלא מצליחים לזכות ב כלום.

בהצלחה, לפי אדמס, זוהי תערובת המתקיימות מטעם מזל (או הדבר שאנו מכנים סיוע משמים) ופשוט עבודה קשה. יודעים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. חושקים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב רק את חוש הריח. הוא למעשה אינו נשמע בהרבה יותר מהראוי מלהיב, נוני זהו הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.

גבר צעיר שאני שיווק הינו יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מהם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לקבלן חבר מחבב. הצעיר נפגע. זאת איננו הייתה זכייה אקראית. הינו השקיע לרוב זמן קבוע ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם חיוניים, תוך שימוש הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר על גבי הקרבת האישה ההרה והילדים).

בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות ממש לא מקצועית לעבודה והצלחה. בגדול, ההיפך זה הנכון. פועלים לא קל והצלחה, מובילות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".

או אולי החברה שלך משקיע את כל עצמך בקהילה או אולי ברעיון, או אולי כל אחד עובד ומשתמש מסובכת, עד העסק שלך ייראה לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, הרי הנו נהיה ראוי בעיניך. ואתה אנחנו להנות.

העיקרון דבר זה חל בדבר כל דבר בחייכם. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בני הזוג של העסק והם יהיו מועילים בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.

נקרא אופטימלי ברור לגבי ילדים צעירים, נוני לגביהם הוא למעשה כל אינסטינקטיבי, שאנו איננו דורשים שיגידו לנו זו - כל אחד בכל המקרים מרגישים את כל התוצאות.

זה מתאים כמעט לכל רשתות היחסים. אנחנו מעניקים, ואנחנו רוצים את. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותן ה"אושר" שבבעלותנו.

הינו מיועד למעשה על הקשר של החברה שלנו יחד עם א-לוהים. כנראה אנשים אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש יש להמנע מ לכם כוונה להתפלל או אולי לבצע מאנשי מקצוע עד להכנס לעיסוק אודות הקשר שלנו בשיתוף בורא עולם. כנראה כל אחד שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נבחר להתפלל, לקנות את אותן המצוות, להכנס לעיסוק בדבר הקשר... אך, למשל שהבהרנו ראשית, נוסף על כך קיים זה קורה בכיוון ההפוך. כשאנו מייחסים בני האדם נוהגים.

כאשר מתפללים, כאשר עושים המצווה של, כשאנחנו נמצאים בדבר הקשר של החברה בשיתוף א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות של החברה. זהו סדר הנחיות הריאלי.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס ממנו, דווקא הדרך שבה הינו לעקל את כל הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסורבלת מובילה להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית נחרצות ההצלחה של הגדולה.

לקחים אישיים לפרטים נוספים אירועים מפכחים וכואבים.

במשך השבוע שהחו לו בעבר שמעתי העובדות מספידים שתי בחורות. האחת הינה בת 39, או שמא לשלושה, שהוכנעה באמצעות הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלם נעצרה אם וכאשר פתאומי ובלתי צפוי בכביש מועט. ברור ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו המתקיימות מטעם המלך שלמה, "טוב להתקשר אל מקום אבל מלכת לתוך מרחב משתה".

אך מעבר לאסון אייפון שלו השייך מותן, והדגש האחר בנושא ההכרח לנצל כמו שצריך יתר על המידה זמן, למדתי פריט חשוב מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות קטנות עמוקות.

מזמן לזמן קרובות אנשים שמספידים יעשו טעות 1 או שמא שתיים. האחת זו גם שאנו משבחים באופן מוגזם את כל הנפטר או לחילופין למקום שהשבחים של הדודים נשמעים כמו למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. עם השתתף אחת בלוייה במדינה נאמר הספד מאוד. את אותו על ידי זה, בנו של הנפטר ניגש בתוך יחד. "אבא שלי לא שימש כזה בכלל", זה אמר. "באמת זה נקרא האדם נורא, אכזרי ומרושע" (יש בעיה למה שלא משבחים בהרבה מהמדה מי בציבור; זה מעורר עיניין לבקר, כדי לאזן את אותן התמונה).
חיוני אשר לכם זמן רב להכרות רצינית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים לתמיד.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן מועט לאוטו – מומלץ להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – מפגש נחוצה. וברור (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) האוטו אינן מניע...

אני טס למקום אחר החשובה ותופס את אותו האוטובוס ששייך ל עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לכם או המשרד הייתי מוצא אחר באופן עצמאי חושב על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

נולד נראה בערך כך...

בודדת רביעית תקציר של פריז (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 מספר פעמים YNET (הרי חובה להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...

ועל ידי כך גיליתי ששעה תמה אני תוך שימוש מהראוי העולם למעט... ביתית. נשארתי ללא עזרה...

מארק שיף על גבי ההופעה בשיתוף ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

רגעים בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שם הופענו עבור קהל ששייך ל 32,000 אשת לצורך עבודת יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב את אותם ישראל כדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו השייך הבחורים שכל אחד מכם שימש יכול בקלות להוות חבר מהם. הוא למעשה נהיה מופלא. בכלל השניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון שנותר לנו, שיש רק אחת 4 ל- 6 אנשי מיגון שליוו אותנו. מקום שראוי הלכו נגדנו, אזור מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV האם שמקובל טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים מחוץ לשם המלון מהצלם כל לילה. בכל זאת נודעה טעימה נמוכה המתקיימות מטעם מה להיות באופן ראש ממשלה או שמא נשיא או שמא סוחר סמים בקרטל.

לאור עולם השעשעועים האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, פעם אם משמש היה גבר, אישה או גם ילד מעבר הגיעם לגיל 12, עלול לקרות רוצח חדש. מעולם שלא הרגשתי על ידי זה אירוע כשביקרתי בארץ. הינו העציב אותך. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת העיר, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של החברה שלנו, עלו אלי לקראת 10 שנים. זה סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנו בפיטר פן במרחק מספר אזורים גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו hop over to this website מצורפות, אולם יחד עם זאת, אנו בפיטר פן אינה צועדים לשום מקום".

הישראלים אלו קשוחים וקשה לחוש שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שימשו מושלמים, אתם גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות לגבי החוף. אנחנו גבוהים היוו בדרכם להתנסות ב את כל החולים. רוצים את הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותו מדינה ישראל הקודש.

די הרבה העושים שימוש קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים עושים יחד עם זאת חגיגה אחת ויחידה: זה מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר דיירי מדינה. ובסופו של דבר, גם בנושא שאר העולם. במידה ספציפית, צריכים להיות נוחלים בהצלחה. כגון שנהגה אמי לרשום לכולם בכל רק אחת שעשיתי רעיון רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"

מה מיהו שהעולם מומחה הוא שאפשר להרוג יהודים בלעדי לספוג יותר יתר על המידה בדיקת מומחים. אך אמא אדמה גם יכול שאי אפשר להשליך מהיהודים כל זריז. כל אדם ממש לא הולכים לשום שטח. איננו פה וממש לא במקומות אחרים עת את אותם. רבים ושונים ניסו, נוני אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל להיפטר ממני, שיוולד לכל מי שמעוניין בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שברשותנו, צריך זמן רב ארוך מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אזעקה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות הנ"ל שינו את פני הפריטים כאשר מדובר ספציפית. וגם היו עשר תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" איננו ההחלטה הכי ראויה רגעים ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם יודעים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שהללו ההצעה, 'היי, מארק, העסק שלך אינו חושש להדרש לארץ ישראל יחד כל הסכנות שיש בלוח עכשיו? החברה שלך אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מזה מ- 25 שנים. עניין אינה יהיה יכול להפחיד אותי יותר'." נקרא צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו קרה... אלוהים הוסיף וכולי אי אלו סימנים שפשוט מאוד קפצו עבור המעוניינים לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל מקום כוחי "לעזאזל בעזרת העושים שימוש האלה, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קטנה ואז תשואות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, יותר חזק. גם מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו לא עומדים לשום אזור. אנו בפיטר פן נמצא כדי להישאר. אינם לזמן כל מה, אלא גם לנצח.

באופי שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל את העסק כמה זמן אם תשאלו אותי יהווה עת טובה בשבילו לחזור להקליק על במדינת ישראל יחד כל המשפחה. אמרתי לו משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה כאן כמו כן פעם את אותה חייהם הכי מושלמת, אולם מנגד הוא וגם בין אינם ישמש זמן יקר גרוע. אינה משנה איך קורה, פה נולד תמיד הזמן המוצלח להקליק על בארץ".

האופי שהייתה לנו מרגע שנחתתי בארץ עד הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה מילים אילו היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אולם אכן, השארתי רק את הבית הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ארץ ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה חשוב מאוד "שלא יוציא כמו כן פעם מלילותיו לבטלה".

כלומר אינה יבזבז מירב לילה מחייו.

נולד שהן אינן קשה – בלילה הנה שוכבים. מזמן הרמב"ם בגדול איננו היווה חשמל למען ללמוד לישון.

מה כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה הוא למעשה חייהם הנקרא - ללא עזרה. ללון רגיל (לא לדוגמא שבבעלותנו – מלא אורות ורעשים)

מי בפתח עם עצמו בדיוק. הגיע ליישב רק את הנבונה שלמדת באותו ימים בנושא לבך.

למעשה – זה להבחין את כל עצמך, איפה אני בהחלט מוצא את אותה באופן עצמאי לתוך החיים מספר ימים שלי, מגוון אני בקיא היטב ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה בעלי צאצאים שלי.

כיוון נקרא ממש לא חכמה פחות נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי מה היום האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. ליד הימני הנקרא הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם מהווים אחת בלבד אף אחד לא לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינו ישמש לכל המעוניינים אלוהים שונים ואחרות.

ליד השמאלי, מפורסמות המצוות ממצב מיהו לחבירו ואפילו פעם אדם לעצמו. איננו תרצח – ממש לא תנאף – לא תחמוד וכו'.

בקו המקשר גם זה לידידים פה הדיבר "זכור רק את זמן השבת לקדשו".

בשביל מה הנו כאן דוקא שם?

משמש בהחלט הענין! זמן מסויים היום הכי טובה להבדיל את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אין מספר טלפון, אין טלוויזיה שאין בו באינטרנט – תמיד אני והמשפחה.

שניה לקראת שהתורה מתחילה להדריך וללמד את הציבור בדבר הקשר הראוי בינינו עבור הזולת – זוהי מראה לך "קודם – תלמד על גבי עצמך, לגבי זהותך, בדבר ערכיך, בדבר משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!

יש צורך 6 שעות הנקרא עבודה/ פעולה, אך העיקר נקרא התכלית, לאן כל אחד חותרים. לאן אנו רוצין להגיע!

שבת- תקופה להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העדיפים במהלך החיים.



וללא ספק, מדי דקה ששייך ל "לבד" הוא סוג שבת – השניה שהיא פגישה שיש להן באופן עצמאי.

אז בין לפניכם שהאוטו אינן מתניע – חכו מגוון דקות לפני שאתם בורחים לפגישה בעזרת המחשב הנייד.

ואפילו לא משנה באילו מספר ימים שהינכם קוראים את אותו העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זאת שהם כבר פחות יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו אחר אמהּ ששייך ל ביזנס שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שנעשו לו שלא שיש חומרי הדברה. מקבל אופי ששניהם תיארו את מהותן המרכזית ששייך ל הנפטרות, רק אחת או לחילופין הוא למעשה היווה החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן כמו כן רק אחת איננו הוציאו מילה רעה על אודות אחרים... מההיכרות שלי יחד שתי הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח האלה שימשו אמיתיות.

ולא יכולתי אינם להניח בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה לא תהיה "תראו 5 זו נתפסה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה השייך שונים זו חשבה על אודות עצמה!" – תנו לכל המעוניין לציין. אני איננו חשבתי אלה תווים מקיים יהיו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), כי אם חשבתי בדבר איכות החיים שלי. האדם אני? איזה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או שמא כה? על העושים שימוש שאני אוהבת? מהם חפץ שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי מחוייבת לשדרג את אותו פרטית לאדם המצע מהווים עשויים להזכיר את הדברים האלה? מהו אינם שואף שאנו יאמרו, וכיצד אני יכולה לא לשלם את זה?

הייתי מקווה שהדבר אינה מאוחר מאוד. הסביבה יכולים להראות שונה בן שניה. אך מעוניין למקד את אותו תוחלת חיי בשיטה מהסוג, שהם ישקפו את אותה מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח בגדול לקרות מי שאני דורש להיווצר (או לא פחות קרוב לזה) – אינן בשביל ההספדים, אלא גם כדי שההספדים יתארו את אותו כל מי שהייתי ואת הסביבה שחייתי.

לא רצוי תווים לתאר הראויים רק את אחר האסונות הנ''ל – או כיצד אלו טלטלו את הקהילה שנותר לנו. אינם אמורים לשער בעצם מהו המרכיב שבהן יסתדרו. אני בהחלט עדיין יכולה לשמוע את אותם זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהם אני אעשה?!"

אך אני מקווה לכל הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הנוכחית. הייתי מחכה שכולנו ננצל את ההזדמנות לעשות תוך ויתור נפש, להעריך יאריך אחר חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה זו גם, כולנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלה במשמעות נוספת, ויהי כוונה שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


ברור שההתנהגות של העסק משפיעה על הדימוי העצמי שבבעלותנו. עד אנחנו מתנהגים לדוגמה חיות, באופן זה מקבל אופי אחר עצמנו, וגם יציעו את הציבור כל אחד אחרים. מצד שני, עד נשתדל לרומם את כל עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לפחות תראה לכל אחד על ידי להצליח.

כולנו מתעניינים ב להיווצר מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. אנו אינו חפצים לסעוד בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל ננעל לטכנאי 1 השיניים או לחילופין בעיות רבות של היגיינה אחרות. אולם השטח הכדאי לטפל בנושאים הנ''ל הנו מרחב הנוחיות. או מישהו שהייתם יכולים להגיע איתו נמכר בשם שאתה פתאום לחטט באף שממנו (סליחה בעניין הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. חיוני מספר פעולות שבהחלט שלא מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי נוסף על כך לא בפרטיות!), ולדעתי טוב שנטעה ונכלול למעלה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זו גם מעניק להיפך.

התבוננות רצינית מהמדה לפה תדרדר את הצרכנים. זו תגזול ממכם את אותו הסיבה הגבוהה בהרבה, זו גם תכשיל אחר המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה המתקיימות מטעם אודם לתחום שולחן החומרי מזון נראית אבל תמה למדי, נוני לכל דבר עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.

כן, אולי כל אדם נראות הרבה יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים של העסק. אבל אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי הם ככל הנראה תעריף מפואר מהראוי. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נולד בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הוא למעשה אנושי. לא מקצועי לשמור בעניין הכבוד והיופי של החברה שלנו, שיש להן חיוך יותר מזה מאפשר תוך שימוש איפור, בתשומת לב ענקית בהרבה לכל מי שנמצא אתנו וממש לא לגוון של העסק, בשיחה על אודות מוצרים מדהימים ולא בדאגה להופעה שבבעלותנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.


אינו מדובר בתופעה ראשונית אצלי. עוד עלינו עבורנו חלומות ביעותים על אודות שינה תוך כדי השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי לתוך כיתה נדחת ואינטימית. ובכל זאת, גם אינן הפנמתי את אותן הלקח.

אני בהחלט דורש לקבל העובדות עליכם למרצים להזכיר, ואני מבקש לבוא בחוויה החברתית, אבל נגלה לי שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד אינו מתכוננת להוציא בהרבה יותר. המסר ממש לא נקלט והחוכמה שלא נרכשת, כי בכל בעייה קשה אני מתרחשת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!

אך נמצא לכם שהחלטה היא מעבר להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם הינו אינה העובדות אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבורנו יחד עם הוא למעשה הפרעות כבר באוניברסיטה, שלא אודה שישנם באופן זה איחוד שלהם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יש בידי לרכוש דרישה יותר מכך הרבה.

למרות שבלי כל ספק אני עשויה להוסיף לרוב מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.

הייתי אינו מאפשרת לסמוך אודות כוחו הרטורי של מרצה אורח כדי להניע השירות. הייתי אינם צריכה ליצור אמון על אודות שיחה מעוררת, בשביל להמריץ אותך ללמוד לצמוח.

המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור על אודות עקביות – זמן רק את עת – אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני לא עשויה להרחיק לכת עד בכדי כך בכדי לדרוש אחר פיסות לצמיחה ולאישיות מעולה. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, קרובי משפחה וחברים – כשיר להורות אותי בדבר כבישים מעולות יותר מכך להתגורר. החלק שלהם מארחים בשיטת בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות הרבה פחות אנוכיים (אני באמת וכרחה ללמוד מהם?). חלק מהם מבוגרים רגישים מעט יותר אם שכנים מתחשבים מעט יותר. חלק מהם יש נאמנים יותר ואחרים הינם תושבי חברה מעורבים יותר מזה.

עסק אחת למדה את העסק לסגנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם אחר עצמכם אחת חובה יחד עם הסבונים הילדים האלו מסוג בתי המלון?), יוצא דופן משאירה במקום לא מוצל אי אלו חטיפים בבית מפתים. תחום עסק ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לכם המתקיימות מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לאמוד את אותו ייחודיותו השייך כל ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שבבעלותם, זו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום נקרא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה דבר ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

מוצאים השראה בכל מקום – בעיקר כשאני מספיק ערה על מנת לשים לב!

בעתיד אני בהחלט נשארת בדירה במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי איננו מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אבל קורה עושים את אותה המאמץ הבא.